Shekalim
Daf 32a
הלכה: כָּל הָרוּקִּין כול'. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. 32a עֲרוּדוֹת הָיוּ נוֹחֲרִין בִּירוּשָׁלִַם וְהָיוּ עוֹלֵי רְגָלִים מִשְׁתַּקְּעִין בַּדָּם עַד אַרְכּוּבוֹתֵיהֶן. [וּבָאוּ לִפְנֵי חֲכָמִים וְלֹא אָֽמְרוּ לָהֶם דָּבָר.] רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם.
Traduction
Au marché supérieur, dit R. Abin au nom de R. Josué b. Levi, il y avait une place réservée pour servir de lavoir aux païens (et tout ce qui émane d’eux est impur). R. Hanina dit (231)B., Menahot 108b.: on tuait les onagres à Jérusalem (pour servir des aliments aux lions du roi), et il en résultait un tel écoulement de sang, que les israélites, arrivant à la capitale lors des grandes fêtes, y enfonçaient jusqu’aux chevilles. Ils arrivaient en cet état devant les sages, qui ne pouvaient pas leur adresser le moindre reproche. Aussi, dit R. Simon b. Aba, on établit (à cet effet) le lavoir des païens isolément –
Pnei Moshe non traduit
גמ' קצרן של עכו''ם היו שם. בשוק העליון שהוא מקום הכביסה שלהן וכדפרישית במתני':
ערודות. מין פרדות:
היו נוחרין בירושלים וכו'. ומי היו שעשו כן וקאמר רבי חנינא ג''כ עלה קצרן של עכו''ם היה שם בשוק העליון ואותן הנכרים היו נוחרין אותן:
רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה בְפִרְדָה מִשֶּׁלְבֵּית רִבִּי שֶׁמֵּתָה וְטִיהֲרוּ אֶת דָּמֶיהָ מִשֵׁם נְבֵילָה. רִבִּי אֶלְעָזָר שְׁאִיל לְרִבִּי סִימוֹן. עַד כַּמָּה. וְלֹא אַגִּיבֵיהּ. שְׁאִיל לְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר לֵיהּ. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא וּבְאַשׁ לְרִבִּי לָֽעְזָר דְּלָא חֲזַר לֵיהּ רִבִּי סִימוֹן שְׁמוּעֲתָא. רַב בֵּיבַי הֲוָה יְתִיב מַתְנֵי הָדֵין עוֹבְדָא. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּיסְנָא. עַד רְבִיעִית טָהוֹר. יוֹתֵר מִיכֵּן טָמֵא. וּבְעִט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי זְרִיקָן. בְּגִין דְּהוּא שְׁאַל לָךְ אַתְּ בָּעִיט בֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ. [בְּגִין] דְלָא הֲווָת דַּעְתִּי בִּי. דְּאָמַר רִבִּי חָנִין. וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלוּיִים לְךָ֖ מִנֶּגֶ֑ד. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ לוֹ חִיטִּים לַשָּׁנָה. וּפָֽחַדְתָּ֙ לַיְ֣לָה וְיוֹמָ֔ם. זֶה שֶׁהוּא לוֹקֵחַ מִן הַסִּידָקִי. וְלֹ֥א תַֽאֲמִ֖ין בְּחַיֶּ‍ֽיךָ׃ זֶה שֶׁהוּא לּוֹקֵחַ מִן הַפַּלְטָר. וַאֲנָא סְמִיךְ לְפַלְטֵירָא. מַאי כְדוֹן. הֵעִיד רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּתִירָא עַל דַּם נְבֵלוֹת שֶׁהוּא טָהוֹר. מָהוּ טָהוֹר. טָהוֹר מִלְּהַכְשִׁיר. הָא לְטַמּוֹת מְטַמֵּא. תַּמָּן תַּנִּינָן. דַּם הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. מְטַמֵּא וְאֵינוֹ מַכְשִׁיר. וְאֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ׃ אֵין לָנוּ כַּיּוֹצֵא בוֹ שִׁיעוּר טוּמְאָתוֹ. אֲבָל דָּמוֹ מְטַמֵּא כִּבְשָׂרוֹ. אָמַר רַב יוֹסֵף. מָאן דְּאָמַר טָמֵא. כְּרִבִּי יְהוּדָה. וּמָאן דְּאָמַר טָהוֹר. כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בָּתִירָה. אָמַר לֵיהּ רַב אֲבוּדָמָא נְחוּתָא. וְיָאוּת. רִבִּי יוּדָה מוֹדִייָנֵיהּ דְּנָשִׂייָא הֲוָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מעשה בפרידה של בית רבי וכו'. גרסינן להאי מילתא לעיל בפרק המוציא יין בהלכה א' עד ר' יודא מוריינא דנשיא הוה ע''ש ותמצא מבואר:
לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. לֹא גָֽזְרוּ עַל הָרוּקִּים שֶׁבִּירוּשָׁלִַם. [הָא אִיתְמַר] עֲלֵיהּ. רִבִּי אַבִּין בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. קַצְרָן שֶׁלְגּוֹיִם הָיָה שָׁם. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה הַטְּמֵאִים הוֹלְכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּהוֹרִין מִהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּהוֹרִין מִהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּמֵאִים אוֹמְרִים לָהֶם. פְּרוּשׁוּ. בִּשְׁעַת הָרֶגֶל הַטְּהוּרִין מִהַלְּכִין שִׁיבּוֹלֶת וְהַטְּמֵאִין מִהַלְּכִין מִן הַצַּד. וְהַטְּמֵאִים מִהַלְּכִין סְתָם וְהַטְּהוֹרִין אוֹמְרִין לָהֶן. פְּרוּשׁוּ.
Traduction
Pourquoi la Mishna fait-elle une exception pour le marché supérieur, et, d’autre part, R. Abahou dit-il au nom de R. Yossé b. Hanina que les Rabbins n’ont fixé aucune prescription d’interdit (233)B., Pessahim 19b., à l’égard des salives à Jérusalem? Pour cet emplacement spécial, R. Abin au nom de R. Josué b. Lévi a dit qu’il était réservé au lavoir des païens. Aux jours ordinaires de l’année, les impurs suivant le milieu de la voie et les gens purs se rangent de côté; et si ces derniers suivent leur chemin ordinaire, sans faire attention aux impurs, ceux-ci leur diront de s’écarter (pour éviter tout contact fâcheux). Lors des grands fêtes, ce sont au contraire les gens purs en grand nombre qui occupent le milieu de la voie, et les impurs vont de côtés; si ces dernière s’oubliant suivent leur chemin ordinaire, les gens purs leur disent de s’écarter.
Pnei Moshe non traduit
לא כן אמר רבי אבהו וכו'. והא במתני' שמעינן מיהת דגזרו ומשניהא איתמר עלה וכו' כדלעיל:
בשאר ימות השנה הטמאין מהלכין שיבולת. כלומר באמצע השביל ובדרך השוה והטהורין וכו':
והטהורין מהלכין סתם. כלומר כשהן מהלכין סתם ואין נזכרים מעצמן להיות פורשין הטמאין אומרים להן פירשו מן הדרך שלא תיטמאו ואין הטהורים מצוין באמצע הדרך ובשעת הרגל וכו' וכדפרישית במתני':
גמ' לא כן אמר ר' אבהו וכו' לא גזרו וכו'. ומי נימא דלא אמר רבי יוחנן אלא אליבא דרבי יוסי דמתני' ומשני דר''מ נמי מודה בשאר מקומות שבירושלים לא גזרו ושאני הכא דמכיון שנמצאו דרך ירידה לבית הטבילה נעשו הוכיח על עצמן שטמאין הן ובירידתו לבית הטבילה נפלו הימנו:
לֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָֽזְרוּ עַל הַכֵּלִים שֶׁבִּירוּשָׁלִַם. מִכֵּיוָן שֶׁנִּמְצְאוּ דֶּרֶךְ יְרִידָה לְבֵית הַטְּבִילָה נַעֲשׂוּ הוֹכִיחַ.
Traduction
Pour tout vase trouve à Jérusalem, dit la Mishna, on distingue la provenance''. Mais R. Abahou au nom de R. Yohanan n’a-t-il pas déclaré que les sages n’ont pas établi de prescription d’interdit au sujet des vases trouvés à Jérusalem (malgré le doute)? C’est que, si on les trouve dans la direction menant au bain, il y a là une preuve évidente d’impureté.
אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָן צִיפּוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר צִיפּוֹרֶן. שֶׁהוּא דוֹמֶה לַצִּיפוֹרֶן. מָאן דְּאָמַר מְרִיצָה. שֶׁהִיא מְרִיצָה אֶת הָאֶבֶן [לְבֵית הַקְּבָרוֹת.]
Traduction
Aba-Saül appelait le râteau (le dernier des ustensiles funéraires cités dans la Mishna) une griffe, parce qu’il en a un peu la forme; selon une autre version, c’est un instrument servant à pousser les pierres sur les tombes. – ''Quant à la hache attachée au couteau, etc.''.
Pnei Moshe non traduit
אבא שאול היה קורא אותן. לכלי המריצה דמתני' צפורן כדמפרש מפני שהוא דומה לצפורן שחלקה כצפורן ומ''ד מריצה על שם שהיא מריצה את האבן לבית הקברות מפני שבכלי זה מחליקין האבנים ועושין מחצב וכן נפש על בית הקברות:
תַּנֵּי. הַסַּכִּין קְשׁוּרָה לוֹ הֲרֵי זוֹ כְמוֹתָהּ.
Traduction
On a enseigné qu’en ce cas, elle est en tout semblable au couteau.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני הסכין קשורה לו הרי זו כמותה. לפרש סיפא דמתני' קאי נמצאת קשורה לסכין וכו' וכדפרישית במתני':
Shekalim
Daf 32b
משנה: בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנִּיטְמָא בֵּין בְּאַב הַטּוּמְאָה בְּין בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַּחוּץ. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים הַכֹּל יִשָּׂרֵף בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בִּפְנִים׃ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שֶׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ יִשָּׂרֵף בַּחוּץ. שֶׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ יִשָּׂרֵף בִּפְנִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מְקוֹם טוּמְאָתוֹ שָׁם שְׂרֵיפָתוֹ׃
Traduction
Si de la chair de sainteté supérieure est devenue impure au contact d’une impureté capitale, ou d’une impureté dérivée, soit à l’intérieur du Temple, soit au dehors, dans tous ces cas, selon l’école de Shammaï, il faudra brûler la chair à l’intérieur (à sa place spéciale), sauf au cas d’impureté capitale survenue au dehors. Selon Hillel, on devra, en tous ces cas, la brûler au dehors, sauf s’il s’agit d’une impureté dérivée (secondaire), survenue à l’intérieur (238)A cause de la double raison, de l'intérieur et de l'infériorité de l'impureté.. R. Eliézer dit: si l’impureté capitale est survenu soit à l’intérieur, soit au dehors, il faut la brûler au dehors; si l’impureté a eu lieu par le contact d’une impureté secondaire, soit au dehors, soit au dedans, on la brûlera à l’intérieur. R. aqiba dit: on la brûlera à l’endroit même où elle est devenue impure.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בשר קדשי קדשי' שנטמא. בעזרה או בחוץ:
הכל ישרף בפנים. בבית הדשן שבעזרה ששם היו שורפין פסולי קדשי קדשים שכל שפסולו בקודש שורפין אותו בקודש חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ דמכיון דטומאתו חמירא ואירע הטומאה בחוץ אין מכניסין אותו בעזרה לשרפו דזה לא היה פסולו בקודש:
וב''ה אומרים הכל ישרף בחוץ. אף הנטמא באב הטומאה בפנים דהואיל וחמירא טומאתו אין להשהות הטומאה בפנים עד שתשרף אלא מוציאין אותו מיד וישרף בחוץ:
חוץ משנטמא בולד הטומאה בפנים. דהואיל ואית ביה תרתי טומאתו בפנים וקילא היא טומאתו ישרף בפנים:
רא''א וכו'. דהכל הולך אחר הטומאה אם היא חמורה או קלה ואין הולכין אחר מקום הטומאה ור''ע ס''ל דאין הולכין אחר הטומאה אלא הכל הולך אחר מקום הטומאה ומקום טומאתו שם הוא שריפתו והלכה כר''ע:
משנה: פָּרוֹכֶת שֶׁנִּיטְמֵאת בִּוְלַד הַטּוּמְאָה מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בִּפְנִים 32b וּמַכְנִיסִין אוֹתָהּ מִיָּד. וְאֶת שֶׁנִּיטְמֵאת בְּאַב הַטּוּמְאָה מַטְבִּילִין אוֹתָהּ בַּחוּץ וְשׁוֹטְחִין אוֹתָהּ בַּחֵיל מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה הַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ. אִם הָֽיְתָה חֲדָשָׁה שׁוֹטְחִין אוֹתָהּ עַל גַּג הָאִצְטָבַא כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הָעָם אֶת מְלַאכְתָּהּ שֶׁהִיא נָאָה׃ רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן הַסְּגַן פָּרוֹכֶת עוֹבְיָהּ טֶפַח עַל שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם נִימִים נֶאֱרֶגֶת עַל כָּל נִימָה וְנִימָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חוּטִין. אָרְכָּהּ אַרְבָּעִים אַמָּה וְרָחְבָּהּ עֶשְׂרִים וּמִשְּׁמוֹנִים וּשְׁתֵּי רִבּוֹא הָֽיְתָה נַעֲשֵׂית. וּשְׁתַּיִם עוֹשִׂין בְּכָל שָׁנָה וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת כֹּהֲנִים מַטְבִּילִין אוֹתָהּ׃
Traduction
Si un rideau est devenu impur par une dérivation de l’impureté, il pourra être trempé à l’eau dans l’intérieur du Temple (sans être porté hors du camp); et aussitôt après, on le remettra en place. S’il est devenu impur au contact d’une impureté capitale (charogne ou ver), il faudra le baigner au dehors et l’étendre pour le sécher au vestibule extérieur, où il faudra attendre le coucher du soleil (avant de la considérer pur et le rentrer). S’il est neuf, on l’étendra au sommet de la galerie externe (stoa), pour laisser admirer au peuple la beauté du travail. R. Simon b. Gamliel dit (234)B., Tamid 29a., au nom de R. Simon fils du Segan (chef de service): le rideau avait une épaisseur d’un palme par 72 points (lisses) composés chacun de 24 fils qui avaient été tissés. La longueur était de 40 coudées et la largeur de 20. Il avait une valeur de 82 myriades (infinie). On en confectionnait ainsi deux par an. Enfin, il fallait le concours de 300 prêtres pour le porter au bain – (235)''Midrash Rabba sur Exode, n° 50; sur Nombres, n° 4.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פרוכת שנטמאת בולד הטומאה. במסכת פרה תנינן כל ולדות הטומאה אינן מטמאין כלים אלא משקה והלכך לא מצינו שתטמא הפרוכת אלא אם כן נגעה במשקין טמאין וגזרו חכמים על המשקין טמאין שיטמאו כלים משום גזירה דמשקה זב וזבה כגון הרוק ושכבת זרע שהם אב הטומאה ומטמאין אדם וכלים מדאורייתא:
מטבילין אותה בפנים. לפי שאינה טעונה שילוח מחוץ למחנה שכינה כיון שאין טומאתה אלא מדבריהם ומכניסין אותה מיד לפי שהכלים שנטמאו במשקין אינן צריכין הערב שמש:
ואת שנטמאת באב הטומאה. כגון נבלה ושרץ וכיוצא מטבילין אותה בחוץ שטעונה שילוח ושוטחין אותה בחיל חוץ לעזרה:
על גג האיצטבא. חוץ לעזרה:
רשב''ג אומר וכו' נימין. ליצי''ס בלע''ז לדבר שנכפל כמו חוט המשולש ומרובע קורין אותו כך:
ועל כל נימא ונימא כ''ד חוטין. לפי שהוא עשויה מד' מינין תכלת וארגמן ותולעת שני ושש וכל מין ומין חוטו כפול ששה וכדיליף בגמ':
ארכה ארבעים ורחבה עשרים. כמדת הפתח שלפני הדביר ששם היה הפרוכת להבדיל בין הקודש ובין קדש הקדשים:
ומשמונים ושתים רבוא נעשית. בגמרא אמרו שהוא גוזמא וכן הא דקאמר ושלש מאות כהנים מטבילין אותה גוזמא הוא שלא היו צריכין כל כך כהנים להטבילה:
הלכה: אִילּוּ אָמַר חוּט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. שָׁזוּר. לִשְׁלֹשָׁה. מָשְׁזָר. לְשִׁשָּׁה. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. תַּנֵּי. שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם. אִילּוּ אָמַר חוט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. שָׁזוּר. לְאַרְבַּע. מָשְׁזָר. לִשְׁמוֹנָה. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא תַלְתִּין וּתְרֵיי. תַּנֵּי. אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אִילּוּ אָמַר חוט. אֶחָד. כָּפוּל. לִשְׁנַיִם. קְלִיעָה. לִשְׁלֹשָׁה. שָׁזוּר. לְשִׁשָּׁה. מָשְׁזָר. לִשְׁנֵים עָשָׂר. אַרְבַּע מִיכָּן. הָא אַרְבָּעִין וּתְמַנְיָא.
Traduction
Si le texte biblique (Ex 26, 1) parlait d’un seul fil, il en faudrait un de chaque sorte; s’il était question d’un double fil, il y en aurait deux; si le texte parlait d’un tordu, ce serait trois fils; mais comme il y a le terme retordu, il s’agit d’un fil sextuple, et comme il en faut autant de chacune des 4 espèces (236)Bleu ciel, pourpre, cramoisi, et lin blanc., on arrive au total de 24 (237)B. Yoma 71b.. On a enseigné que chaque point se composait de 32 fils, en se basant sur le calcul suivant: l’expression ''un fil'' aurait en vue un seul; le mot ''double'' en désignerait deux; le mot ''tordu'' désignerait quatre; le mot ''retordu'' désigne en réalité huit: ce qui, quatre fois, donne un total de 32. Selon un autre enseignement (introduisant un élément de plus dans ce compte), il y avait 48 fils, en comptant ainsi: le ''froncé'' trois; le mot ''tordu'' six; mais le mot ''retordu'' vise 12; ce qui, multiplié par 4, donne un total de 48. Il est écrit d’une part (ibid. 36): un ouvrage de brodeur, et d’autre part (ibid. 1): une œuvre d’artiste. La première expression s’applique à la reproduction d’une seule image sur l’étoffe du rideau; la seconde, à deux images. R. Juda et R. Néhémie les expliquent différemment: d’après l’un, la première expression indique la représentation de deux lions se faisant face; la seconde expression désigne la figuration d’un lion d’un seul côté, vis-à-vis d’une surface vide. D’après l’autre, la première expression indique un lion en face d’un côté vide; et la seconde expression est applicable au dessin figurant un lion d’un côté et un aigle de l’autre. – ''Le rideau valait 82 myriades'', dit la Mishna. C’est là, dit R. Isaac b. Bizna au nom de Samuel, un terme exagéré; de même, ce qui est dit à la suite qu’il pesait parfois jusqu’à 300 cour, est aussi une exagération, comme le rapporte R. Yossé b. R. Aboun au nom de Samuel.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אלו אמר חוט וכו'. לפרש מנלן דכ''ד חוטין היו בכל נימא קאי דכתיב ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ודריש לשון משזר דאלו נאמר חוט משמע אחד מכל מין ומין או חוט כפול לשנים מכל מין ואילו נאמר שזור הייתי אומר לשלשה מכל מין עכשיו שנאמר משזר משמעו לששה חוטין מכל מין ומין:
ארבע מיכאן. כלומר והרי צריך ארבעה וכל אחד הוא כפול לששה שארבעה מינין נאמר כאן הא עשרים וארבע חוטין בכל נימא משורשת:
תני. בחדא ברייתא שהיו שלשים ושנים חוטין בכל נימא ונימא והאי תנא דריש הכי אלו נאמר חוט אחד משמעו כפול לשנים ואלו אמר שזור משמעו לארבע שכל חוט הכפול לשנים שזור הוא עם חברו וכשהוא אומר משזר משמעו עוד כפול פעם אחד והוא לשמנה וארבעה מכאן לארבעה מינין הא תלתין ותרי:
תניא. אידך ארבעים ושמונה חוטין היו בכל נימא ונימא ואיהו דריש אלו אמר חוט וכו' ואלו אמר קליעה משמעו קלוע לשלשה חוטין שזור וכו' ארבעה מכאן לד' מינין הא ארבעין ותמניא:
כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. פְּרָצוֹף אֶחָד. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. שְׁנֵי פְּרָצוֹפּוֹת. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה. חַד אָמַר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם אֲרִי מִיכָּן וַאֲרִי מִיכָּן. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. אֲרִי מִיכָּן וְחָלַק מִיכָּן. וְחוֹרָנָה אָמַר. מַֽעֲשֵׂה֭ רוֹקֵם. אֲרִי מִיכָּן וְחָלַק מִיכָּן. מַֽעֲשֵׂ֥ה חוֹשֵׁב. אֲרִי מִיכָּן וְנֶשֶׁר מִיכָּן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כתוב אחד אומר מעשה רוקם. באבנט כתיב שש משזר וגו' מעשה רוקם וכתוב אחד אומר ביריעות ובפרוכת ובחשן ואפוד מעשה חושב ומפרש מעשה רוקם נקרא כשהוא פרצוף אחד מכאן ומכאן וכו' וכדפליגי ר' יודה ור''נ בזה ובתוספתא פ''ג גריס ר''נ אומר מעשה חושב שני פרצופות וזהו כדאמר הכא ארי מכאן ונשר מכאן ומעשה רוקם פרצוף א' ארי מכאן וחלק מכאן או ארי מכאן וארי מכאן:
(תַּנֵּי.) בִּשְּׁמוֹנִים וּשְׁתַּים רִיבּוֹא הָֽיְתָה נַעֲשֵׂית. רִבִּי יִצְחָק בַּר בִּסְנָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. גְּזוּמָא. תַּמָּן תַּנִּינָן. פְּעָמִים עָלָיו כִּשְׁלשׁ מֵאוֹת כּוֹר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם שְׁמוּאֵל. גְּזוּמָא.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
בשמונים ושתים רבוא וכו'. גוזמא וכן הא דתמן תנינן בתמיד פ''ב פעמים עליו וכו' גוזמא וקמ''ל דמצינו שבדברי חכמים בלשון הבאי וגוזמא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source